ערכו לכל ילד "קבלת פנים".
הדגישו באופן בולט את שמחתכם שהילד הגיע לגן, "צאו מגדרכם" גם אם ההתנהגות נתפסת
כמאולצת מעט.
הילד עסוק בחששות ולא תמיד הוא מצליח להיות קשוב מספיק ולכן ההתנהגות של הגננת והצוות
צריכה להיות מאוד בולטת ומושכת את תשומת לבו.
שתפו פעולה עם טקס הפרידה שההורים עורכים. אם אין טקס כזה עודדו את ההורים לבנות טקס
פרידה עם הילד.
צרו סדרי זמן, מקום והפעלה קבועים לשעת הבוקר.
פעוטות זקוקים לתחושת בִּ טחון המושגת דרך הקביעות של סדרי המסגרת החינוכית. לאחר שהם
יתמצאו היטב בגן ובסדריו, ניתן לגוון ולשנות.
דאגו בימים הראשונים להיות פנויים יותר עבור ההורים והילדים בבקרים. אל תתעסקו בדברים
טכניים ובהכנות ליום.
דאגו ליצור קשר עם הורים שלילדם קשה להִ יפרד בבוקר באופן עקבי.
תמכו ועזרו והפגינו ביטחון ביכולת של ההורים להיפרד מן הילד גם אם הוא מתקשה בפרידה.
חזקו ועודדו התנהגויות המצביעות על ויסות רגשי הן של כל ילד בנפרד והן במסגרת קבוצת
הילדים במהלך היום.
אתרו ילדים שמתקשים להִּיפרד ותכננו מול ילדים אלה תוכניות אישיות בשיתוף הוריהם.
הקפידו על התבוננות בילדים בימים אלה.
חשוב לתעד בימים אלה האם הילד אוכל ישן, עושה את צרכיו באופן סדיר, משחק, נענה להוראות
ולמגע ואינו מסתגר.
מידע זה מרגיע את ההורים ואת הגננת שהכל כשורה או מאותת על מצוקה של הילד שיש
להתייחס אליה באופן מיָדי.
התבוננות בילדים בימים אלה ותיעוד התנהגותם הכללית מסייעת למנוע התבססות של דפוסים
לא רצויים כמו הימנעות, התבודדות, פחדים, בעיות אכילה, בעיות שינה ועוד.
בכוחה של הגננת והצוות החינוכי למנוע היווצרות של דפוסים כאלה ולפתח מנגנונים של פתיחות
לעולם, הנאה מקשרים חדשים ומקומות חדשים והסתגלות למצבים מורכבים.
כאשר הפעוט צולח את הפרידה וההסתגלות באופן מספק, הוא רוכש לו כישורים ומיומנויות
כגון :דחיית סיפוקים, ויסות רגשות והרגעות עצמית, יכולת להחליף תחושת בדידות בתחושת
חברות, תחושה של כוח, הנאה מקשרים חדשים ועוד.